פסק-דין בתיק ת"ק 19999-10-11

למעשה אין חולק בין הצדדים, שאכן הנתבע פגע בחלק האחורי של רכב התובע, אך המחלוקת בין הצדדים, האם פגיעה זו היא אשר גרמה לאותה פגיעה אשר גרמה נזק כפי שמופיע בחוות דעת של השמאי וכפי שנתבע בתביעה זו.

הנתבע סבור, שהנגיעה היתה מאד קלה, ולכן לא יתכן שנגיעה קטנה ובמהירות נמוכה, תגרום לנזק כפי שעולה מכתב התביעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שצורף לכתבי הטענות, ומאחר ואין מחלוקת שהנתבע פגע בחלקו האחורי של רכב התובע, אני קובע שהתובע הוכיח שפגיעה זו אשר הנתבע מכנה אותה כנגיעת נשיקה, היא זו אשר גרמה לנזק לרכב התובע, כפי שעולה מחוות הדעת של השמאי.

הצדדים מעידים בפניי, כי לאחר המקרה ירדו מהרכב, ובעוד שהתובע טוען שהיתה פגיעה, טוען הנתבע שהוא לא ראה פגיעה וגם לא שריטה, אך לא תמיד מה שנראה בעין רואה גם שמאי רכב, ולכן לאור העובדה שהרכב נבדק סמוך לאחר קרות הארוע, ובאין בפני חוות דעת הסותרת את חוות דעתו של התובע, ולאור העובדה שהנתבע אכן מודה שהוא פגע בחלקו האחורי של הרכב, אני מחליט לקבל את תביעת התובע וקובע שהפגיעה שפגע הנתבע ברכב התובע, היא זו שגרמה לנזק כפי שמופיע בדו"ח השמאי - נזק אותו תיקן התובע בפועל.

לכן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 3,349 ש"ח (סכום הנזק הממשי ושכר טרחת שמאי) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 11.10.11 ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

<#3#>

ניתן והודע היום ג' סיון תשע"ב, 24/05/2012 במעמד הנוכחים.

קלדנית/יפה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: